צדפים

בַּמֶּטְרוֹ שֶׁל לִיסְבּוֹן,

שְׁוֶיְצָרִית עָמְדָה דְּחוּקָה

בֵּין קַבְּצָנִים עִוְּרִים.

הִיא אָחֲזָה כּוֹס

פְּלַסְטִיק עֲמוּסָה

בִּצְדָפִים.

*

אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁהֵם יָפִים יוֹתֵר בַּיָּם?

בִּשְׁוַיְץ אֵין לָנוּ יָם.

אָז תִּשָּׁאֲרִי! כָּאן יֵשׁ לָךְ יָם בְּשֶׁפַע.

אַתָּה מַתְחִיל אִתִּי?

אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לֹא לֶפְלַרְטֵט עִם גַּנָּבוֹת.

אֵיךְ הֶחְלַטְתָּ שֶׁגָּנַבְתִּי אוֹתָם?

וּבְכֵן, זֶה שֶׁ-

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי רְשׁוּת?

טוֹב, אָז מָה הַיָּם עָנָה לָךְ?

הוּא בִּקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה.

*

הָרַּכֶּבֶת נֶעֶצְרָה.

צֶדֶף מָצָא דַּרְכּוֹ

אֶל כַּף יָדִי, בְּדִיּוּק

כְּשֶׁהָאִשָּׁה נֶעֶלְמָה.

אֲנִי לֹא אָדָם רַגְשָׁנִי,

אֲבָל מֵאָז,

הַצֶּדֶף נִשְׁאַר

צָמוּד לְחָזִי.