צִפּוֹר אוֹרַחַת־יָם, לֹא מַלְאָכִית,

רַק עוֹד נוֹדֶדֶת עֲיֵפָה בְּאֹרֶךְ הַשָּׁנִים.

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת פָּנַיִךְ

בַּשִּׁיר שֶׁאַתְּ מַנִּיחָה בֵּין הַגַּלִּים.

ואִם תִּמְצְאִי אוֹתִי בְּתוֹךְ הַמַּיִם, נִסְחָף,

וְאִם תִּשְׁאַלִי לָמָּה אֲנִי שָׁם –

אֶעֱנֶה: אֵינִי אֶלָּא גַּל נִשְׁבָּר,

בְּסִפּוּרָם שֶׁל כָּל הַנּוֹדְדִים.