בַּמִּדְבָּר: שְׁלֹשָׁה שִׁירִים
כְּתִיבָתִי נַעֲשֵׂית קָשָׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר,
גַּם שְׂפָתִי אֵינָהּ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
מַסָּעִי הָרִאשׁוֹן הֱבִיאַנִי, אֶת בְּדִידוּתִי הַשַּׁיֶּכֶת
מְעֻרְפֶּלֶת כָּאֹבֶךְ בְּיוֹם שָׁרָב
שֶׁהִפְצִיעוּ בּוֹ חַיַּי.
כִּסּוּפַי מְעֻמְעָמִים.
זְבוּב אֶחָד
מִצְרַיִם גְּדוֹלָה נִפְרֶשֶׂת.
הַיָּם הַהוֹלֵךְ וְגוֹאֶה,
הוֹלֵךְ וְשָׁפֵל,
קָצַף אֶת גָּלָיו
לְפִתְחִי.
וַאֲנִי בָּחַרְתִּי אֶבֶן
וְהִנַּחְתִּי עַל שֶׁלֶד הַבִּקְתָּה.
עַל הָרְאִיָּה
הִנֵּה הַיָּם שָׁם כָּחֹל
(זֶה צִבְעוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר
עַל הָעוֹלָם הָאַחֵר).
לֹא כְלוּם חַשְׁמַל
אִם בַּר מַזָּל רָאוּי
לִרְאוֹת.
חַיַּי עוֹבְרִים לְאַט
אֶת הַשֶּׁקֶט הַזֶּה
הַזּוֹמֵם, מִצְטָרֵף לַעֲרָפֶל
וְעָנָן,
מְהַתֵּל בִּי וְשׁוּב נֶעְלָם
אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁקֶט הָאָפֹר,
מַחֲנִיק אֶת צְעָדַי
בְּשֶׁקֶט.