הזנה

אֲנִי צְרִיכָה לִצְרֹךְ מַשֶּׁהוּ מֵזִין

וְלֹא גְּבָרִים אֲיֻמִּים, מְתוּקִים לִפְנֵי,

מַחֲשָׁבוֹת עַל בִּטּוּל עַצְמִי.

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי אַרְבָּעִים,

וַאֲנִי עֲדַיִן לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ מִתְבַּגְּרִים,

וּמַהִי הַדִּיאֵטָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּדֵי

לְהַפְסִיק לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

אֲנִי צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ מֵזִין

כְּמוֹ סֵפֶר טוֹב, סֵקְס חָזָק,

שִׁיר שֶׁל בִּי בִּי קִינְג לִפְנֵי שֵׁינָה.

שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים לִסְחֹב אֶת

אוֹתוֹ הַגּוּף וְאוֹתָהּ הַנְּשִׁימָה,

וַעֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִּי

מַהִי הַהַתְחָלָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּדֵי

לֶאֱהֹב אוֹתִי.

אֲנִי צְרִיכָה לִצְרֹךְ מַשֶּׁהוּ מֵזִין,

לִפְנֵי שֶׁהָעַפְעַפַּיִם כְּבֵדִים,

לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁקּוֹרֵאת לוֹ

בְּהוֹדָיָה בְּכָל תְּפִלַּת בֹּקֶר

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי אַרְבָּעִים,

סוֹף סוֹף לְהַאֲמִין.