חיפה, 12 באוקטובר 2025

שֶׁיַּגִּיעַ מָחָר בַּבֹּקֶר. שׁוּק תַּלְפִּיּוֹת חָתַם אַרְגָּזָיו,

תַּפּוּחַ יְרֹק-קְלִפָּה חָדַל מִסִּרְסוּרָיו בִּקְלֵמֶנְטִינוֹת סְמוּקוֹת לְמֶחֱצָה.

הָעֶרֶב קָרַץ בַּהֲמֻלַּת בָּרִים וְרֵיחוֹת מַעֲבָר, שֶׁיַּגִּיעַ כְּבָר מָחָר.

הָאֳנִיָּה שֶׁל מָנוֹ חָצְתָה מִזְּמַן אֶת גְּבוּל הַמַּיִם הַטֵּרִיטוֹרְיָאלִים,

הַקָּזִינוֹ נִפְתַּח, זִ'יתוֹנִים מְהַמְּרִים עַל חַיִּים, מִי יִשְׂרֹד עַד שַׁחַר.

הַשּׁוּק נִסְגַּר, אַחֲרוֹן הַשִּׁכּוֹרִים יָשׁוּב אֶל חֲלוֹמוֹ בְּטֶרֶם יְקִיצָה,

אוֹרוֹת רְחוֹב יָאִירוּ, יְהַבְהֲבוּ, יִרְעֲדוּ. שִׁירִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּאֲפֵלָה יִנְשְׁמוּ

נְשִׁימָה רִאשׁוֹנָה,  חֶבֶל הַטַּבּוּר יְנֻתַּק, עַד מָחָר, עַד הַבֹּקֶר.

*** נכתב ערב השבת אחרוני החטופים החיים