הִנֵּה שָׁכְכוּ מְעַט בְּכִיּוֹת הַכִּנּוֹרוֹת
וְעֻמְעֲמוּ אוֹרוֹת הַסַּנְוֵרִים.
הִנֵּה דָּהוּ שָׁמַיִם אֲדֻמִּים,
וְדָעֲכָה זַעֲקַת הַזַּמָּר הַמֵּת לִגְשָׁמִים.
הִנֵּה מְנַסֶּה לְהִשְׁתַּחֵל לוֹ הַקָּתַרְזִיס
בֵּין הַדַּרְדָּרִים הַבּוֹעֲרִים –
נוֹשֵׁף, נוֹשֵׁף,
אוּלַי יְכַלֶּה אֶת הַגִּצִּים.
וּמָה עַכְשָׁו?
עַכְשָׁו נוֹשְׁמִים.
עַכְשָׁו נוֹשְׁמִים,
וְחַיִּים
וְשִׁירִים.
עִם שַׁחַר מְדַלְּגוֹת שְׁלוּבוֹת זְרוֹעוֹת,
קִינָה וְשִׁירַת צִפּוֹרִים מַרְנִינָה,
וְהָרַגְלַיִם מִסְתַּבְּכוֹת,
כּוֹשְׁלוֹת,
מְיַבְּבוֹת, מְצַחְקְקוֹת,
קָמוֹת,
הוֹלְכוֹת.
בְּעוֹלַם הַלֶּכֶת שֶׁלְּךָ פּוֹעֲמִים עַכְשָׁו
צְלִילִים רַכִּים כְּעֻבָּרִים
הַמַּצְמִיחִים
רַגְלַיִם מִתּוֹךְ זְנָבוֹת אֲרֻכִּים,
הִנֵּה גַּם יָדַיִם
וּפָנִים זְעִירִים נִּבָּטִים,
וְאַתָּה,
שֶׁנַּמְתָּ שָׁנִים,
שׁוּב אוֹרֵג הַכֹּל בְּלַהַט אָצוּר –
קוֹרֵם תָּוִים לְעוֹר וְגִידִים.