מִלִּים שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי

טֹרְרְררר… אָההה

מְכוֹנַת הַחַמְצָן נֶאֱנַחַת

בִּשְׁרִיקַת אֲוִיר הַמַּתְפִּיחָה

אֶת נִשְׁמוֹתַיִךְ הַמְּצֻמָּקוֹת.

זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ?

שָׁם, יָשַׁבְנוּ עַל סַפַּת עוֹר קְרִירָה,

בְּפַרְוָר צִיּוּרִי בְּקוֹלוֹרָדוֹ הָרְחוֹקָה.

הַטֹּרְרר אָההההה

הַצְּלִיל הַקָּבוּעַ וְהַכֹּה צָפוּי

עָרֵב לְאָזְנַי.

בֵּיתֵנוּ הָיָה זְמַנִּי.

חָתַמְתִּי חוֹזֶה בְּלִבִּי עַל שְׁלוֹשָׁה שְׁבוּעוֹת.

עִם אֶפְשָׁרוּת לַהַאֲרָכָה

חַלּוֹן לַפְּסָגוֹת הַמֻּשְׁלָגוֹת הָרְחוֹקוֹת

נוֹפִים שֶׁעוֹד לֹא הִסְפַּקְנוּ.

לְסַפַּת הָעוֹר הַקְּרִירָה,

מוּל הֶאָח עֵצִים שֶׁעוֹד לֹא הִדְלַקְנוּ

לְשָׁם הַלֵּב שֶׁלִּי נוֹדֵד. אוּלַי עַכְשָׁו

אֲנִי וְאַתְּ נֶאֱחֹז יַחְדָּו אֶת הַצָּפוּי (עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לְהַגִּיד, נָכוֹן?)

כְּמוֹ קַקְטוּס, כָּל כָּךְ לֹא מֻתְאָם

לָאַקְלִים בַּפַּרְוָר הַמֻּשְׁלָג. יָדֵינוּ לוֹפְתוֹת לְלֹא פַּחַד.

מְאַפְשְׁרוֹת לָעוֹר לְהִצָּרֵב בַּמְּחָטִים הַדַּקּוֹת

שֶׁנּוֹגְסוֹת בַּבָּשָׂר שֶׁעוֹד חַי.

וּבְעוֹדֶנּוּ נֶאֱחָזוֹת וּמְדַמְּמוֹת

קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵינוּ נִנְגָּעוֹת.

שָׁם בְּקוֹלוֹרָדוֹ הָרְחוֹקָה

עַל סַפַּת עוֹר קְרִירָה.

בְּאַנְחַת רְוָחָה.

אַתְּ תָּחוּשִׁי אוֹתִי.

אֲנִי אָחוּשׁ אוֹתָךְ.

וּכְשֶׁהַטֹּרְרר… אָההה

יִנְשֹׁף אֶת נְשִׁימוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, אוּלַי אָז

אֶתְנַחֵם בְּמָה שֶׁעֲדַיִן

לֹא הִסְפַּקְנוּ.