א.
לַעֲמֹד.
מִחוּץ לְקִירוֹת, תִּקְרָה,
וַחֲשֵׁכָה מִתְמַשֶּׁכֶת.
לִסְמֹךְ –
הָאֲדָמָה תּוֹמֶכֶת.
ב.
לְאַמֵּן אֶת הַגּוּף.
לְגַלּוֹת נְקֻדַּת מִשְׁעָן פְּנִימִית.
נֶגֶד הַבַּרְבּוּר הַשָּׁחֹר,
שֶׁגָּח מִן הַחוּץ
אוֹ גָּר בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי.
ג.
אֵיפֹה שֶׁהַסּוּף נָע בָּרוּחַ,
וְהַיָּרֹק נִמְשָׁךְ אֶל הָאוֹר –
לְשָׁם כְּדַאי
לַחֲזֹר.
בְּלֵב שָׂדוֹת בּוֹעֲרִים בְּאִיטַלְיָה,
עוֹמֵד מִקְדַּשׁ אַלְפֵי שָׁנִים.
עַל פִּי חוֹקְרִים, סוֹד עֲמִידוּתוֹ
חֳמָרִים גַּעֲשִׁיִּים.
גַּם אֲנִי — עִם סַכִּין בַּגַּב,
לֹא רָצִיתִי לְהַפְנִים.
רַק כְּשֶׁנָּעַצְתִּי מַבָּט
לַלָּבָה הָרוֹחֶשֶׁת בַּפָּנִים,
הִיא הָפְכָה לְחוֹמֶר
מִלּוּי הַסְּדָקִים.
וְאָז כְּשֶׁזוֹ הָיְתָה כְּבָר
פְּרֵדָה –
כִּי בְּעֵינֵי רוּחוֹ
הוּא הָיָה מָלֵא מִדַּי
אֶל מוּל הָרִיק שֶׁלָּהּ.
בָּשֵׁל מִדַּי
אֶל מוּל הַצִּמָּאוֹן שֶׁלָּהּ.
עַצְמוֹ מִדַּי
אֶל מוּל הַדִּלְדּוּל שֶׁלָּהּ.
עָמִיד מִדַּי
אֶל מוּל הַשַּׁבְרִירִיּוּת שֶׁלָּהּ.
עָמוּס מִדַּי
אֶל מוּל חֹסֶר מִשְׁקָלָהּ –
הִיא הִשִּׁילָה
אֶת כָּל שֶׁהִשְׁאִיר אֶצְלָהּ,
לִגְדֹּר לְעֻמָּתוֹ
אֶת כָּל אֲשֶׁר שֶׁלָּהּ.