צילמתי אור אחר

  

לְבַד הוֹלֵךְ הָעֶרֶב.

יָד בְּיָד נוֹפֶלֶת

בֵּין מִדְבָּר לְיָם

הַחִיּוּת הַנּוֹשֶׁמֶת שֶׁל הַדְּבָרִים –

בֵּינְתַיִם עֲזוּבָה שׁוֹקֶקֶת

תְּהוֹמוֹת.

אֲצַלֵּם לַיְלָה נוֹשֵׁם

צְלָלִים עַל הָאַסְפַלְט.

אֵיךְ שָׁמַיִם רוֹתְחִים!

רַק צְרָחוֹת עוֹרֵב בַּהַשְׁכָּמָה

קוֹטֵעַ אֶת הַיָּרֹק הָאוֹבֵד שֶׁל הַקַּיִץ.

זֶה נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם הַמַּרְאֶה הַמְּלַבֵּב:

יַעַר מַזְמִין צִמְחִיָּה מְסֻבֶּכֶת,

רְגָעִים נְטוּשִׁים אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר מִן הַשַּׁעַר הַמַּזְמִין.

רַק אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֶשְׁכַת הַבְּרוֹשִׁים

בִּשְׁמֵי כֶּסֶף?

צִלַּמְתִי אוֹר אַחֵר.

הַסְּתָו הָיָה כָּאן – רַק הֵעַרְנוּ אֶת הַצְּבָעִים,

נִעַרְנוּ אוֹתָם לְתֵאַטְרוֹן חָזוּתִי מִשֶּׁלָּנוּ.

דִּמּוּיִים נֶחְרָבִים הָיוּ לָנוּ לְמַרְגּוֹעַ.

בְּכָל פַּעַם מִסְמְסוּ נָשִׁים בִּצְחוֹקָן

סוֹד:

הָיָה אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת

שֶׁהָרוּחַ לֹא תִּהְיֶה רָעָה.

אֶת הַמַּלְעִיזִים צָרִיךְ לָשִׂים בְּכִבְרַת דֶּרֶךְ

צוֹנְנִים.

עָזַבְנוּ אֶת מִשְׂחֲקֵי הָאֵשׁ – תָּסִיר אֶת הַפָּנִים?

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר מַבָּט וְלֹא אֵיזֶה צֶבַע –

אֵיפֹה הַכָּתֹם הָרוֹעֵשׁ? הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת

אֶת הַיֹּפִי הָאַחֵר?

לָמָּה לִבְרֹחַ לִצְלָלִיּוֹת, לְהִסָּתֵר?

כְּבָר עָשׂוּ אֶת הַשְּׁקִיעָה, עִבּוּ אֶת הַגַּלִּים –

שָׁמַיִם יוֹקְדִים מִמֵּילָא

תּוֹפְסִים פֹּה צֵל.

צְחוֹקְךָ עוֹלֶה.

הַקּוֹמְפְּלֵקְס הַזֶּה נוֹשֵׁם חֲצֵרוֹת וְדִמּוּיִים

וּמֶרְחַץ אוֹרוֹת.

סוּפָה נוֹדֶדֶת – אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִתְעוֹת בְּךָ?

שָׁמַיִם עוֹמְדִים

בִּשְׁבִיל הָאוֹר – חֶרֶשׁ זוֹרֵחַ וּמִתְעַצֵּב

עַד שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אַהֲבָה.

הָאֵר אֶת הָאוֹר שֶׁלְּךָ.

גַּם הָעַיִן הִיא רְאִי!

לִלְחשׁ אִוְשָׁה

כָּל יָמֵינוּ כְּעָלִים.

הוֹלֵךְ

וּבָא הָעֶרֶב.