אופיר קורן

לא מעט

עַכְשָׁו יֵשׁ לֹא מְעַט

אֲבָל פַּעַם הָיָה הַרְבֵּה פָּחוֹת.

אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּרֵאשִׁית הָיָה

מַמָּשׁ כְּלוּם, וְאָז נִקְנוּ חֶבֶל כְּבִיסָה,

אֹדֶם שְׂפָתַיִם וְכַרְטִיס מוֹעֲדוֹן.

זֶה הִסְפִּיק לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

הַמָּרָק, הַתַּנִּין וְדוּד הַשֶּׁמֶשׁ

מִלְּאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי.

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי עָלָה סִפּוּק

יַחֲסִי מִמָּה שֶׁכְּבָר נִרְכַּשׁ

וְלָכֵן נוֹסַף רַק הַחֵץ.

הַקֶּשֶׁת נִדְחֲתָה לְחֹדֶשׁ אַחֵר.

וְאָז הִגִּיעוּ גְּלוּלוֹת נֶגֶד חֹם,

צֶמַח עִם עָלֶה מְשֻׁנָּן, בְּרָגִים

וְכוֹבַע מְשֻׁלָּשׁ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי.

נוֹתְרוּ עוֹד חָדְשַׁיִם לְסִיּוּם

הַמֵּיזָם שֶׁשֻּׂרְטַט תּוֹךְ כְּדֵי פְּעֻלָּה

וּלְפִיכָךְ נִדְחֲסוּ לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי

חֲבִילַת גּוּמִיּוֹת, מַסְרֵק, סֻלָּם,

דִּירָה, מֵיכַל דֶּלֶק וְתֻכִּי בִּכְלוּב.

בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי הֻשְׁלְמוּ

פַּעֲמוֹן וּשְׁטִיחוֹן בַּכְּנִיסָה.

המזבלה

סִפַּרְתִּי לְסָבְתָא אֵיךְ גִּלְּחוּ לְאֹרֶךְ הַמִּזְבָּלָה שְׁבִיל אָדֹם וּמִשְּׁנֵי צִדָּיו הָאַשְׁפָּה שֻׁטְּחָה בְּשִׁפּוּעַ כָּל כָּךְ מְדֻיָּק שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ צֶלַע פִּירָמִידָה. נִקְלַעְתִּי לְשָׁם רַק מִשּׁוּם שֶׁעָצַרְתִּי לְהַשְׁתִּין עַל סִרְפָּד עַקְשָׁן שֶׁהִתְכּוֹפֵף וְנִתֵּר בַּחֲזָרָה וְעַל עָלָיו נָצְצוּ אֵלַי בְּחֻצְפָּה טִפּוֹת דְּמוּיוֹת יַהֲלוֹמִים. הָיִיתִי חוֹזֵר לָרֶכֶב אִלְמָלֵא תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת שֶׁמָּשְׁכָה אוֹתִי לְהִתְקָרֵב. מְנַהֵל מַחְלֶקֶת תַּבְרוּאָה הִתְקַדֵּם בַּחֻרְבָּה הַמְּחֻטֵּאת שֶׁנִּתָּן הָיָה לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, מְלֻוֶּה בְּגַנָּנִים וְנַגָּנִים וְהִתְיַשֵּׁב עַל פַּח הָפוּךְ שֶׁהֻצַּב בְּסוֹף הַמַּסְלוּל. שׁוֹאֵב מַיִם בְּדִימוֹס נָשָׂא מַגַּשׁ בְּדֹלַח מְכֻסֶּה בַּד רָקוּם זָהָב וְעָלָיו אִגֶּרֶת. מְטַאְטֵא רְחוֹבוֹת נְשׂוּא פָּנִים נָטַל אוֹתָהּ, הִצְמִידָהּ לִשְׂפָתָיו וּמְסָרָהּ לְרֹאשׁ חוֹטְבֵי הָעֵצִים, שֶׁהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לַמְּנַהֵל. הַמְּנַהֵל שָׁבַר אֶת חוֹתֶמֶת הַשַּׁעֲוָה וּפָתַח אֶת הָאִגֶּרֶת. לְאַחַר מִכֵּן מָסַר אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה לְרֹאשׁ חוֹטְבֵי הָעֵצִים, שֶׁהֶעֱבִירָהּ לְפוֹעֵל זֶבֶל בָּכִיר לְצֹרֶךְ תַּרְגּוּם. הַדָּבָר כֹּה הִצְחִיק אֶת סָבְתָא, שֶׁהָיְתָה לָשָׁה אֶת הָעִסָּה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, עַד שֶׁנֶּאֶלְצָה לְנַגֵּב מֵעֵינֶיהָ אֶת דִּמְעוֹת הַצְּחוֹק בְּשַׁרְווּלָהּ, כִּי יָדֶיהָ הָיוּ מְקֻמָּחוֹת.

גלילים

כָּל הַהַשְׁקָעָה – הִפְסַקְתִּי לִסְפֹּר וְרַק הִדַּקְתִּי גָּלִיל עַל עוֹד גְּלִיל נְיַר טוּאָלֵט מֵהַסּוּג הֶעָמִיד וְהַדָּחוּס בְּיוֹתֵר שֶׁבַּנִּמְצָא. מִתְנַשְּׂאִים לְרוּם שֶׁל פִּי אֶחָד וָחֵצִי מֵהַנָּחוּץ, סוֹבְבִים אוֹתִי. מָגֵן הַנִּרְאֶה מֵרָחוֹק עִם שַׁעַר אֶבֶן שֶׁלְּצִדָּיו נִזְקָפִים שְׁנֵי צְרִיחִים עָבִים מַרְתִּיעִים מִגֶּשֶׁת. לְאַחַר זְמַן לֹא רַב נִדְרְשׁוּ כַּמָּה גְּלִילִים לְשִׁמּוּשׁ שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין. הִשְׁתַּהֵיתִי בִּלְבָטִים קָשִׁים אִם מֻתָּר לִי לְהָזִיז אֲחָדִים מִמְּקוֹמָם. כְּשֶׁהוּסְרוּ, הִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה כָּל רַע אִם יִלָּקַח תְּרֵיסַר נוֹסָף, וּלְאַחַר כִּשְׁנָתַיִם הָיָה אַף קַל לְמַדַּי לְהַחֲלִיט שֶׁנִּתָּן לְהִסְתַּפֵּק בַּמַּחֲצִית הַגֹּבַהּ הַקַּיָּם. הַיּוֹם מֵחֹסֶר עִנְיָן וְצֹרֶךְ נֶעֶלְמָה בִּמְלוֹאָהּ הַהַקָּפָה. הִשְׁאַרְתִּי לְמַזְכֶּרֶת אֶת הַשַּׁעַר שֶׁבֵּין זוּג הַצְּרִיחִים הַמְּחֻדָּדִים. הֵבַנְתִּי אַט אַט כִּי זוֹ הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶתְכֶם אֵלַי.

המבחן המשולש

כְּדֵי לִמְדֹּד נְתוּנֵי יְצִירָתִיּוּת פְּרָטִיִּים מוֹשִׁיבִים אָדָם בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים מוּל שֻׁלְחָן נָמוּךְ שֶׁעָלָיו עֲשָׂרָה מִגְדְּלֵי מַטְבְּעוֹת וְאוֹמְרִים לוֹ: "תִּרְקֹד וְתַרְקִיד". אַחַר כָּךְ מְבַקְּשִׁים שֶׁיִּלְבַּשׁ חֲצָאִית צָרָה, יִתְקַע אֶת יָדָיו בִּגְלִיל פַּרְוָה וְיַעֲלֶה בְּגֶרֶם סֻלָּמִי לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ מָה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ גִּרְסָה קִרְקָסִית שֶׁל גָ'קוּזִי. שָׂמִים לוֹ בַּפֶּה שְׁתֵּי סֻכָּרִיּוֹת וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן הַהֲמַסָּה עָלָיו לְסַפֵּר מַעֲשִׂיָּה שֶׁגִּבּוֹרָהּ הָרָאשִׁי הוּא שֵׁד צַדִּיק כָּזֶה אוֹ אַחֵר. עִם קְלִיטַת מֻרְכָּבוּת קוֹלוֹ אֲמוּרָה הַמַּעֲרֶכֶת לִפְלֹט בְּשָׁלָב זֶה מִסְפָּר מְדֻיָּק. בְּרֹאשׁ גִּלְיוֹן הַדּוּחַ טְבוּעָה סִיסְמָה: "אֶת נַפְשֵׁנוּ נִמְסֹר עַל סִפּוּרֵי סָבְתָא"