גיורא גריפל

 

הכיסא אומר לי

 

הַכִּסֵּא אוֹמֵר לִי: בּוֹא הֵנָּה שֵׁב שֵׁב שֵׁב,

לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד?

גִּזְעֵי עֵץ כְּרוּתִים אוֹמְרִים לִי: בּוֹא הֵנָּה שֵׁב שֵׁב שֵׁב,

לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד?

גַּרְגְּרִי הַחוֹל עַל חוֹף הַיָּם אוֹמְרִים לִי: בּוֹא הֵנָּה שֵׁב שֵׁב,

לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד?

 

מִפְלֶצֶת הַגְּרוֹק שֶׁל לֵיל הַחֹשֶׁךְ אוֹמֶרֶת לִי:

בּוֹא הֵנָּה שֵׁב שֵׁב שֵׁב, לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד?

 

הַזְּמַן הַנִּקְצָב אוֹמֵר לִי בּוֹא הֵנָּה שֵׁב,

לָמָּה אַתָּה עוֹמֵד, הָעֶרֶב היוֹרֵד, הַלַּיְלָה

הַזּוֹחֵל, הַיּוֹם הָאוֹזֵל אוֹמֵר,

וְכָבֶה, וְחָדֵל.

היטלר תקוע בפקק על ה-FDR
 

הוּא אִישׁ מוּזָר, הִיטְלֶר,

אוֹמְרִים הַמְּקֹרָבִים.

יֵשׁ לוֹ נִיצוֹץ בָּעֵינַיִם וְלִפְעָמִים

זֶה מַכְנִיס אוֹתָן לְטִיק עַצְבָּנִי,

אֲבָל הַיּוֹם חַם, וְהַמַּזְגָן הִתְקַלְקֵל, 

וְהוּא מַזִּיעַ בִּפְקָק שֶׁלֹּא זָז, וּרְכָבִים

דּוֹחֲקִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

הוּא מַבִּיט אֶל הָרֶכֶב שֶׁלְּצִדּוֹ,

נוֹהֵג בּוֹ יְהוּדִי עַבְדְּקָן בְּדַרְכּוֹ אֶל וִילְיַאמְסְבְּוּרְג,

מַחֲזִיר אֵלָיו מַבָּט מְחֻיָּךְ וּמְנוֹפֵף לוֹ לְשָׁלוֹם

עִם שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת יַד יְמִין. 

"שָׁיְיסֶה" הוּא פּוֹלֵט וּמַחְזִיר אֶת

מַבָּטוֹ קָדִימָה, לֹא זָז הַפְּקָק הַמְּזֻיָּן

וַאֲנִי מְמַהֵר, הַחֲבֵרִים מֵהַמּוֹעֲדוֹן מְחַכִּים,

יוֹם הַשָּׁנָה, בִּירוֹת בְּשֶׁפַע וְאֵוָה בֶּטַח

תִּהְיֶה שָׁם כְּפוּפָה וְרַכָּה כְּתָמִיד, הַקְּמָטִים

חוֹרְשִׁים אֶת פָּנֶיהָ וְהָרֶגֶל שׁוֹלַחַת

זִרְמֵי כְּאֵב מְחַשְׁמְלִים חַסְרֵי

רַחֲמִים,  וְהַפְּקָק הַמְּזֻיָּן מְסָרֵב לְהִשְׁתַּחְרֵר. 

רָצִיתָ אָמֵרִיקָה, הוּא חוֹשֵׁב, וְנִתְקַעְתָּ

בִּפְקָק שֶׁלֹּא נִגְמָר עַל הָאֶף דִּי אָר. 

אֵין לָזֶה סוֹף, הוּא מְמַלְמֵל, 

אֵין לָזֶה סוֹף.

 

 

 

ערב שבת

 

הֵם בַּדֶּרֶך לַחֲבֵרִים בַּדֶּרֶך לַחֲבֵרִים בַּדֶּרֶך לַחֲבֵרִים.

הַשָּׁמַיִם נְקוּבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלָלִים הַיְקוּם 

מִתְפַּשֵּׁט לְאִטּוֹ, הַיְקוּם מְבַקֵּשׁ הֶסְבֵּרִים. יָכוֹלְתִּי לְשַׁבֵּט אֶת

עַצְמִי הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת עֲשָׂרָה הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת

עֶשְׂרִים אֲבָל הַמַּיִם בַּשֵּׁרוּתִים סָבְבוּ וְיָרְדוּ עַל הָאֶחָד

שֶׁלּא נוֹלַד. שָׁלוֹם ג׳וֹנִי אָמַרְתִּי לוֹ תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב

הִנֵּה נִכְנֶסֶת הַמַּלְכָּה נִתְרָאֶה בְּקָרוֹב. כָּל הָרַמְזוֹרִים 

אוֹתְתוּ אָדֹם אֲבָל אִישׁ לֹא שָׂם לֵב הַשַּׁבָּת בַּפֶּתַח

הַקֵּץ קָרֵב וְכָל הָרַמְזוֹרִים צָרְחוּ עֲצֹר אֲבָל

הַפִּצּוּחִים עַל הַשֻּׁלְחָן בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן הַחֲבֵרִים 

מַמְתִּינִים. תַגִּיד מַשֶּׁהוּ עַל הַמַּצָּב תַגִּיד דָּבָר אַחֵר

עֲשֵׂה עִם הָרֹאשׁ כֵּן וְלֹא נַמְשִׁיך לְדַבֵּר אוּלַי לֹא נְדַבֵּר בִּכְלָל.

קֵץ הָעוֹלָם קָרֵב וְג׳וֹנִי לֹא יֵדַע דָּבָר מִכָּל זֶה

ג׳וֹנִי בַּר מַזָּל

מוות קטן

 

תָּמוּת מָוֶת קָטָן

בְּיּוֹם חֲמִישִׁי בַּלַּיְלָה אַחֲרֵי חֲצוֹת. 

תָּמוּת מָוֶת קָטָן יוֹתֵר בְּיּוֹם שִׂישִׂי. 

אַחַר כָּך תְּדַלֵּג יוֹמַיִם וּבְיוֹם שֵׁנִי תָּמוּת מָוֶת בֵּינוֹנִי לִפְנֵי

הַשְׁקִיעָה, וְעוֹד אֶחָד גָּדוֹל יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הַכּוֹכָבִים נִדְלָקִים

אֶחָד אֶחָד וּמִתְנַפְּצִים 

מֵעַל לְרֹאשְׁךָ. אַחַר כָּך תָּנוּחַ וְתַמְתִּין 

לְיוֹם שְׁלִישִׁי. אָז תָּמוּת מָוֶת לֹא גָּדוֹל

וְלֹא קָטָן בִּשְׁעַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר

הַתְּנוּעָה בְּעִצּוּמָהּ וַאֲנָשִׁים מְמַהֲרִים 

לַחֲזוֹר לְבָתֵּיהֶם לְהַדְלִיק אֶת

הַטֶּלֶוִיזְיָה וְלִשְׁקֹעַ בַּכֻּרְסָא. וְהִנֵּה כְּבָר

יוֹם רְבִיעִי שׁוּב, וְאַתָּה מַבִּיט בְּחַלּוֹן הַבַּיִת

מִמּוּלְךָ וּבָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחָן הַמִּטְבָּח 

וְקוֹרֵא אֶת עִתּוֹן הָעֶרֶב וְאַתָּה עוֹצֵם 

עֵינַיִם וּמֵת לְאַט וְעָנֹג 

אֶל תּוֹך הַחֲשֵׁכָה.

חוף הים

 

הִתְעָרַבְתִּי אִתּוֹ

שֶׁהַכֹּל שִׁירָה. רְאֵה,

אָמַרְתִּי, חוֹף הַיָּם הַזֶּה,

הָאֲנָשִׁים הָרָצִים אֶל

יַעַד בִּלְתִּי יָדוּעַ, הַמַּסְלוּלִים

לִרְכִיבַת אוֹפַנַּיִם, הַגַּלִּים

הַמִּתְרַפְּקִים בְּיֵאוּשׁ אֶל הַחוֹף, חֲפִיסוֹת

סִיגַרְיוֹת מְעוּכוֹת, בַּקְבּוּקֵי

פְּלַסְטִיק, קוֹנְדּוֹמִים

מְשֻׁמָּשִׁים – שְׁאֵרִיּוֹת

הַפְּלִיטָה שֶׁל הַלַּיְלָה שֶׁחָלַף,

הַמָּסָךְ הַתָּכֹל הַמְּכַסֶּה

אֶת כָּל זֶה, וְהָאִשָּׁה הַזּוֹ,

לְבוּשַׁת הַבְּלוֹיִים – פָּנֶיהָ 

כְּאֵפֶר מְדוּרוֹת –

שֶׁעָצְרָה בְּאַחַת וְהִבִּיטָה אֶל הַגַּלִּים. 

אֵיזוֹ אִשָּׁה? שָׁאַל.

 

 

הגיליונות הקודמים של נתיבים

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)

Scroll to Top