הגיליונות הקודמים של נתיבים
(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)
הריאליזם המאגי (המשך)
במישור הפוליטי, חוקרים פוסט-קולוניאליים רואים בריאליזם המאגי אסטרטגיה בעלת פוטנציאל חתרני מובהק:
- סטיבן סלמון (Magic Realism as Postcolonial Discourse, 1988) טוען כי הז'אנר מייצר מרחב שבו נרטיבים קולוניאליים ונרטיבים מקומיים מתקיימים במקביל, ובכך הוא מערער על סמכותו של הכוח הקולוניאלי לקבוע באופן בלעדי מה ייחשב ל"מציאות" או "אמת".[14]
- ז'אן פרנקו מדגישה כי הזרם מעניק קול ונוכחות לקבוצות, למסורות ולזיכרונות שהודרו מההיסטוריה הממסדית.
עם זאת, פוטנציאל זה אינו חסין מביקורת. איג'אז אחמד מזהיר מפני הנטייה לזהות באופן אוטומטי כל יצירה פוסט-קולוניאלית עם התנגדות אידאולוגית, מה שעלול לטשטש הבדלים היסטוריים וחברתיים ספציפיים.[16] פרדריק ג'יימסון מוסיף כי הריאליזם המאגי הפך ברבות השנים לסחורה תרבותית מבוקשת בשוק המערבי, משום שסיפק לקוראים אירופיים ייצוג "אקזוטי" של העולם השלישי, ולא רק בשל ערכו החתרני.[17]
לצד ההקשר הפוליטי, הריאליזם המאגי מציע תגובה תרבותית רחבה לתהליך שכינה מקס ובר "הסרת הקסם מן העולם" (Entzauberung der Welt) – תהליך שבו הרציונליזציה והבירוקרטיה המודרנית הפכו את העולם למערכת הניתנת לחישוב ולניהול בלבד. הריאליזם המאגי אינו מבקש להחזיר את הגלגל לאחור, אלא להזכיר כי גם בעולם המודרני נותרו ממדים חיוניים של קיום שאינם ניתנים לכימות: חלום, מיתוס, אבל, אמונה וחוויה אסתטית.
סיכום
חשיבותו העמוקה של הריאליזם המאגי אינה נעוצה בהוספת פלאים דקורטיביים אל הספרות, אלא בהרחבת מושג המציאות עצמו. כפי שעולה מכתביהם של קרפנטייר, פאריס, צ'נאדי וד'האן, וכן מהרומנים של מארקס, רולפו ואיינדה, הזרם חושף מציאות אנושית מורכבת המסוגלת להכיל בעת ובעונה אחת את ההיסטורי ואת המיתי, את העובדתי ואת הסמלי.
הספרות הופכת בכך למרחב פלורליסטי שבו מתקיימות דרכי הבנה שונות של העולם מבלי שהטקסט יכריע ביניהן מראש. הריאליזם המאגי אינו מבטל את המדע או את הישגי המודרנה, אלא משלים אותם ומבקר את הניסיון לצמצם את הקיום האנושי למערכת הסבר רציונליסטית אחת ויחידה. הוא מזכיר לנו כי האדם הוא יצור רציונלי, רגשי, מיתי ורוחני בעת ובעונה אחת, וכי תפקידה של הספרות אינו לקבוע גבולות נוקשים למציאות – אלא להרחיב ללא הרף את יכולתנו לראותה על כל רבדיה.
1. TAmaryll Chanady, Magical Realism and the Fantastic: Resolved versus Unresolved
Antinomy, Garland, 1985.
2. Alejo Carpentier, "The Baroque and the Marvelous Real", in: Lois Parkinson Zamora
& Wendy B. Faris (eds.), Magical Realism: Theory, History, Community, Duke University
Press, 1995.
3. Wendy B. Faris, Ordinary Enchantments: Magical Realism and the Remystification of
Narrative, Vanderbilt University Press, 2004.
4. שם, במיוחד פרקים 1–3.
5. שם.
6. Amaryll Chanady, Magical Realism and the Fantastic: Resolved versus Unresolved
Antinomy, Garland, 1985.
7. Alejo Carpentier, "The Baroque and the Marvelous Real", in: Magical Realism: Theory,
History, Community, 1995.
8. Wendy B. Faris, Ordinary Enchantments: Magical Realism and the Remystification of
Narrative, Vanderbilt University Press, 2004.
9. שם, במיוחד פרקים 1-2
10. שם.
11. לדיון מורחב בביקורת האקדמית על האמינות האתנוגרפית של קסטנדה, ראו למשל:
Richard de Mille, Castaneda's Journey: The Power and the Allegory, Capra Press, 1976.
12. Wendy B. Faris, Ordinary Enchantments, 2004.
13. שם.
14. Stephen Slemon, "Magic Realism as Postcolonial Discourse", Canadian Literature, 116,
1988, pp. 9-24.
15. Homi K. Bhabha, The Location of Culture, Routledge, 1994.
17. Aijaz Ahmad, In Theory: Classes, Nations, Literatures, Verso, 1992.
Fredric Jameson, "On Magic Realism in Film", Critical Inquiry, Vol. 12, No. 2, 1986, pp. 301-323.