צינה נעימה

צִנָּה נְעִימָה שֶׁל עֶרֶב

לְאַחַר יוֹם שְׁרָבִי,

הַחַלּוֹנוֹת פְּעוּרִים אֶל הַגַּן הַסָּמוּךְ

וַאֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

אֵיךְ הַצִּפּוֹרִים

בַּאֲמִירֵי-הָעֵצִים מִתְקוֹטְטוֹת

עַל הַמָּקוֹם הֲכִי צוֹנֵן,

סָמוּךְ לַגֶּזַע.

מֵעֵת-לְעֵת מַגִּיעַ מִכִּוּוּנָן

לִחְשׁוּשׁ רָפֶה,

הִתְנַשְּׁפוּת מְהֻסֶּה,

כְּמִין נִסְיוֹן הַרְגָּעָה,

אוֹ אוּלַי צָקוּן-לַחַשׁ חֲרִישִׁי

לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.