בְּתוֹךְ הַפִג'וֹיָה

פְּלַנְצָ'ה קְטַנָּה

וּבָהּ גֶּזֶר אָרֹךְ נִצְרָב מְעַט.

כְּזֵר רַבְגּוֹנִי שֶׁכַּזֶּה,

חָשַׁבְתִּי עַל חֲנוּת יְרָקוֹת,

עַל קְצֵה הָרְחוֹב,

לֹא כְּעַל נְקֻדָּה קְטַנָּה

שֶׁל אוֹר בִּקְצֵה

מִסְדְּרוֹן.

הַכֹּל שָׁם רָטֹב בַּחֲנוּת הַפֵּרוֹת,

מִלְּבַד הַלִּימוֹן.

וְלֹא כָּךְ,

בְּכָל פִּנָּה בֵּית מִרְקַחַת קָטָן,

בּוֹ קוֹנִים יַבָּשָׁה מְשֻׁשָּׁה.

צֶמַח הַשְּׁעוֹנִית,

בְּצִדּוֹ הָאַחֵר,

כְּמַשָּׂאִית רְכוּסַת כַּפְתּוֹרִים,

מָה הוּא צוֹפֵר כָּל הָעֵת?

מָה הַיַּבָּשָׁה,

שֶׁנִּלְכְּדָה

בְּלֹעַ שֶׁל דָּג?

כֵּיצַד הִשְׁתַּקַּעְתִּי כְּדֵי גְּחוֹנָהּ שֶׁל מִגְרַעַת

בָּרוּחַ הַזּוֹהֶרֶת וּזְכוּכִיתִית

שֶׁל זוּלָתִי,

כֵּיצַד הִתְפַּקְּעָה מִתּוֹךְ עַצְמָהּ,

הִשְׁתַּפְּלָה בְּהִסְתַּעֲפוּיוֹת לְלֹא שְׂאֵת

בַּצְּנוֹבָר הַבָּלוּל בְּתַלְכִּיד אִצְטְרֻבַּל-

אֵבָר קִיּוּמִי הַמְּצֻנָּף

בַּתָּא הַקָּבוּעַ בְּצִירִים מַלְבְּנִיִּים

שֶׁאֶת מַשְׁפֵּךְ קָנָיו הַלַּחִים

מַגִּירִים?

(26.11.25)