דָּוִד (בְּלוּז)

(סָאוּנְד כָּחֹל)

דָּוִד בּוֹכֶה,

דָּוִד בּוֹכֶה כָּחֹל.

מַנְדּוֹלִינָה קֻמְּטָה

 בְּגּוּפוֹ הַבָּנוּי,

כַּף רֶגֶל מַלְאָך בָּאֲוִיר מְתֻחָר,

בַּת-שֶׁבַע רִקְּדָה בְּיָרֵך בַּשְׂרָנִית.

דָּוִד בּוֹכֶה,

דָּוִד בּוֹכֶה כָּחֹל.

קַוֵּי  פּוּךְ טָפְחוּ שַׂלְמַתוֹ, דַּקִּיקָה,

רַקְדַן שְׁפַּגַט –

בְּגוּפָהּ,

נְטִיף הַשָּׁקֵד.

דָּוִד בּוֹכֶה,

דָּוִד בּוֹכֶה כָּחֹל.

לְבָבוֹֹת הֻטְבְּעוּ

בָּאֲוִיר הֶחָלוּם,

מְשִׁיחוֹת טוּרְקִיז צָרְבוּ

לְהָמֵס אֶת דָּוִד.

דָּוִד בּוֹכֶה,

דָּוִד בּוֹכֶה כָּחֹל.

בְּחַבְלֵי אֹהֶל הַבּוּץ שֶׁלּוֹ

יָרְדוּ אוֹרוֹת הַיּוֹם.

לוֹקֵחַ כִּנּוֹר כְּמוֹ נוֹצָה,

בַּת-שֶׁבַע חוֹלְלָה בְּיָרֵךְ חֲשׂוּפָה.

דָּוִד בּוֹכֶה,

דָּוִד בּוֹכֶה כָּחֹל.

יָכֹל לִזְכּוֹת בְּמִי שֶׁרַק רָצָה,   

רוֹכֶסֶת לִכְבוֹדוֹ

שִׂמְלַת-כַּלָּה,

גָּמוּר מֵאַהֲבָה.