זִכְרוֹנוֹת קֵיסָרְיָה

בְּדַרְכִּי אֶל רַבִּי אֲבָהוּ דְּקֵיסָרִי,

אֲנִי עוֹבֵר בַּקְּלִפָּה לִפְנֵי הַפְּרִי.

רוֹמִי זוּטָא אֲצוּרָה בְּקַפְּסוּלַת זְמַן.

הָאֲבָנִים סָפְגוּ תַּרְבּוּיוֹת, תְּפִלּוֹת וָדָם.

הַחֻרְבָּן עוֹד חָרוּת בְּסַדְקֵיהֶן.

צְרִיחַ הַמִּסְגָּד עוֹמֵד עַל מִשְׁמַר חִלּוּפֵי הָעִתִּים.

רֵיחַ הַיּוֹד עוֹלֶה מִן הַיָּם,

וְהַגַּלִּים שׁוֹבְרִים אֶת עַצְמָם

שׁוּב וָשׁוּב עַל אוֹתוֹ שׁוֹבֵר גַּלִּים.

הָרוּחַ נוֹשֵׂאת אֵלַי קוֹלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם לָשׁוֹן.

כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ אֶל רַבִּי אֲבָהוּ,

אֲנִי מֵבִין.

לֹא אֲנִי זוֹכֵר אֶת קֵיסָרְיָה

קֵיסָרְיָה זוֹכֶרֶת אֶת כָּל הָעוֹבְרִים בָּהּ,

וַאֲנִי רַק אֶחָד מֵהֶם.