אֶצְלֵנוּ בְּצִ'יבּוֹגָה, כּוֹרְתֵי־הָעֵצִים הַיְּרֻקִּים וַעֲשִׁירֵי־
הָעַלְוָה אֵינָם אֵילֵי־הַהוֹן תְּאֵבֵי־הַבֶּצַע וּנְטוּלֵי־הַמַּצְפּוּן
שֶׁאוֹתָם כֻּלָּם – בָּאֲרָצוֹת הַמְּתֹעָשׂוֹת וְהַשְּׂבֵעוֹת – כָּל־כָּךְ
אוֹהֲבִים לִשְׂנֹא. בְּדֶרֶךְ־כְּלָל זֶהוּ כַּפְרִי עָנִי (וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד
אֶחָד וְעוֹד…) הַמְּבַעֵר אִילָן אוֹ שְׁנַיִם בְּעִקָּר בִּשְׁבִיל לְהַרְחִיב
בְּמִקְצָת אֶת חֶלְקַת־הַשָּׂדֶה הַזְּעִירָה מִסָּבִיב לְבִקְתַּת־לִבְנֵי־הַבֹּץ
הַחֲשׁוּכָה שֶׁלּוֹ. חַקְלַאי חָרוּץ וּקְשֵׁה־יוֹם שֶׁרַק חָפֵץ לְגַדֵּל מְעַט
יוֹתֵר בָּצָל, קַסָּאבָה וּמֵיז עֲבוּר מִשְׁפַּחְתּוֹ הַגְּדֵלָה; הַנֶּעֱזָר בַּגֶּזַע
וּבַעֲנָפִים הַמֻּעֲנָקִים לוֹ בְּחִנָּם – תּוֹדָה לָאֵל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב –
כְּדֵי לְהַבְעִיר מְדוּרָה קְטַנָּה שֶׁעָלֶיהָ תְּבַשֵּׁל הָעֵזֶר־כְּנֶגְדּוֹ
אֶת הַמָּזוֹן הַדַּל שֶׁל יַלְדֵיהֶם הָרְעֵבִים תָּמִיד; הַמְּנַסֶּה,
לְעִתִּים לְלֹא הַצְלָחָה (כְּפִי שֶׁלָּמַדְתִּי שׁוּב וָשׁוּב
וָשׁוּב בְּבֵית־הַחוֹלִים הַמְּקוֹמִי), לִמְנֹעַ מֵהֶם
לַחְלוֹת וּלְהִתְאַשְׁפֵּז וְלָמוּת מִתַּת־תְּזוּנָה.