בַּמֶּרְחָק שֶׁבֵּין כָּחֹל וּתְכֵלֶת
יֵשׁ אֵין-סְפֹר מַחְזוֹרֵי זְרִיחָה,
אֵין-סוֹף רְבִיבִים בֵּין מַיִם לָרָקִיעַ,
שְׁנוֹת חֲשֵׁכָה.
הַמָּעוֹק בֵּין אוֹהֲבִים בְּמוֹת הַיָּקָר
אֵינוֹ זְמָן, אֶלָּא בַּת-קוֹל בָּהָר,
עוֹבֶרֶת עִם הָרוּחַ בְּצַמֶּרֶת הַבְּרוֹשׁ,
מְלַטֶּפֶת חֶרֶשׁ פְּנֵי אֱנוֹשׁ.
וְהַנִּשְׁאָר מֵרִים יָדַיִם – לֹא בִּכְנִיעָה –
מוּל אֵימַת הַמֶּרְחָק הַמֻּפְלָא,
רוֹצֶה לָגַעַת בָּאָדֹם שֶׁל שְׁקִיעָה
בְּטֶרֶם תִּבָּלַע הַתְּכֵלֶת כֻּלָּהּ.
נְשִׁירַת הֶעָלִים בְּעֵץ הַחַיִּים
מִתְגַּבֶּרֶת לִקְרַאת הַקֵּץ.
אֲנַחְנוּ מְמַהֲרִים לְהַשִּׁיל
בְּגָדִים חֲרוּשֵׁי קְמָטִים,
לִלְבּוֹשׁ כְּתֹם-זְרִיחָה
אֲדֹם-שְׁקִיעָה.
עוֹד רֶגַע יִפֹּל הַחֹשֶׁךְ
הַטִּיּוּל בִּשְׁנַיִם כִּמְעַט הִסְתַּיֵּם.