הרהורים ליום כיפור

אֲנִי נִמְצֵאת אֵי שָׁם עַל הָרִצּוּף הַגֵּנוֹמֵי

שֶׁבֵּין נְמָלָה

לְמַלְאַךְ.

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה נְמָלָה אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אִם הִיא מְצֻנֶּנֶת.

אֲנִי מְצֻנֶּנֶת לִפְרָקִים

הָאַף דּוֹלֵף וּרְאִיָּתִי מְטֻשְׁטֶשֶׁת.

 וּמָה דּוֹלֵף לַנְּמָלָה?

הִיא הוֹלֶכֶת בְּתֶלֶם אַחְיוֹתֶיהָ

וְאִלּוּ אֲנִי

לְעִתִּים אֶחְרֹג מִן הַתֶּלֶם וְאֵלֵךְ

לַהַפְגָּנָה.

אֶצְעַק לְלֵב הָאֱלֹהִים

עַל פָּרוֹת הַבָּשָׁן.

הַפָּרָה נִמְצֵאת אֵי שָׁם עַל הָרִצּוּף הַגֵּנוֹמֵי

שֶׁבֵּין נְמָלָה

לְמַלְאַךְ.

הִיא אֲהוּבָה מְאֹד לְמַאֲכָל,

מְחַלְּקִים אֶת אֵיבָרֶיהָ הָרַבִּים וְצוֹלִים עַל הָאֵשׁ.