הרוח גבוהה מלהצטער

נַגִּיד שֶׁאֶפְשָׁר לִרְתֹּם אֶת הַזְּמַן,

לְהַלְחִים אֶת הַדַּקּוֹת,

לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שַׁרְשֶׁרֶת,

לְהַאֲזִין לַדֹּפֶק הַמִּתְחַבֵּט

כְּמוֹ הֵד בְּשַׁק,

לְחַפֵּשׂ אֶת הַצֶּבַע הַחָם שֶׁשָּׁכַחְנוּ,

וְכְּשֶׁאַתְּ כְּבָר בַּחֲצִי הַמַּעֲלֶה,

מִגֹּבַהּ הַצּוּק –

הָעוֹלָם מִתְגַּלֶּה אַחֶרֶת.

אַתְּ סוֹפֶרֶת קוֹלוֹת,

הֶעָבָר שָׁר לָךְ, בְּשֶׁקֶט,

עַל כָּל הַדְּרָכִים

שֶׁבָּהֶן לֹא דָּרַכְתְּ,

מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, וּמָה שֶׁנִּשְׁאַר.

בּוֹאִי,

הָרוּחַ גְּבוֹהָה מִדַּי מִלְּהִצְטַעֵר.