עמודי האפוסטולים

אוסטרליה

שְׁנֵים עָשָׂר שְׁלִיחֵי הַצּוּקִים

כָּךְ הֵם נִקְרְאוּ, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה שָׂרְדוּ

הֵם הָיוּ נִצָּבִים מוּל גַּלֵּי עֲנָק בַּמַּיִם

כַּמָּה וְכַמָּה מֵהֶם כְּבָר נִכְנְעוּ לָהֶם

וְהַנּוֹתָרִים הִבִּיטוּ בִּי כְּאוֹמְרִים

נְבִיאִים הָיִינוּ, הַלֹּא תִּגְאֲלִי אוֹתָנוּ

הֵם נִסּוּ לִשְׁאֹב אוֹתִי אֲלֵיהֶם

אַךְ רַק רוּחִי יָדְעָה לִצְלֹחַ

אֶת הַמֶּרְחָק וְיָצְאָה אֶל הַיָּם

סוֹבְבָה אוֹתָם, שׂוֹחֲחָה עִמָּם

בִּשְׂפָתָם

עִם רֶדֶת הַשְּׁקִיעָה הֵם עָמְדוּ 

מוּאָרִים בִּצְבָעִים אֲשֶׁר אֵין כְּדֻגְמָתָם מִצָּפוֹן

לְקַו הַמַּשְׁוֶה. מִכָּאן לְשָׁם נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁפֶת

סוֹפֶגֶת עוֹד זָוִית וְעוֹד גַּל וְעוֹד גָּוֶן

מָשָׁל הָיְתָה זוֹ דָּת שֶׁל מַמָּשׁ

מִשֶּׁהֶחְשִׁיךְ, וְהַכֹּל נִסְפָּג אֶל תּוֹכִי

אָפְסוּ כָּל כּוֹחוֹתַי וְצָרִיךְ הָיָה

לֶאֱסֹף אוֹתִי מִן הַמָּקוֹם הַהוּא

עַד הַיּוֹם נוֹתְרוּ שָׁם שְׁיָרִים

שֶׁל נְשָׁמָה שֶׁלִּי שֶׁסֵּרְבָה

אוֹ לֹא הָיָה לָהּ כֹּחַ

לְסָרֵב לָהֶם.