בעיצומו של הלילה

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה

הִבְהֲבָה אַחַת מֵעֵינַי

כְּמִגְדַּלּוֹר בְּעֵינוֹ שֶׁל קִיקְלוֹפּ

הָרוֹקֵד עַל עָבֵי-דָּם,

שֶׁמֶץ שֶׁל לַחוּת

לֹא מָצָאתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה

כֵּיוָן שֶׁחֲלוֹמוֹתַי שפִרְכְּסוּ כִּדְגֵי-נַחַל   

גָּרְמוּ לִי לְהָקִיץ בְּזַעַף

תּוֹךְ תַּאֲוָה לְנִקְרָם

בְּאִבְחָה אַחַת בִּמְלַמֵּד-בֵּקֶר                                

וְאָז לְתַלְּשָׁם מְפַרְכְּסִים כְּדֵי שֶׁהָעַיִן

הַשְּׁנִיָּה, הַטּוֹבָה

תְּגַשֵּׁשׁ חַיְשָׁנִית צַעַד-בַּצַּד-שַׁעַל,

בֵּין גַּלֵּי הַיָּם הָרָגוּעַ

שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּל בֹּקֶר

מִמִּרְפֶּסֶת-בֵּיתִי.