שושנה קרבסי

 

מָבוֹא

כָּל יוֹם כָּל יוֹם

וְהַיָּמִים הַנֶּעֱרָמִים

אָדָם בַּמָּבוֹא הַמַּתְמִיד

שֶׁל חַיָּיו הַנֶּחֱלָמִים

הָאֲמִתִּיִּים.

      ***

 

חָזוֹן חִנּוּכִי חָדָשׁ

בַּסּוֹף לֹא תִּהְיֶה לָנוּ כָּל בְּרֵרָה

נִצְטָרֵךְ לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם מֵחֲבִישַׁת הַסַּפְסָל

וּלְנַפֵּץ אֶת הַכְּתָלִים.

נָבִיא לָכֶם רוֹעֵה צֹאן וְנַגִּיד:

"מֵעַתָּה הוּא הַמּוֹרֶה שֶׁלָּכֶם!"

הוּא יְנַגֵּן לָכֶם שִׁירָה

וִיעוֹרֵר בָּכֶם קֶשֶׁב בְּרֵאשִׁיתִי,

יִלְמַדְכֶם לָשֶׁבֶת הֵישֵׁר עַל הָאֲדָמָה

לְלֹא חֲצִיצַת כֵּס וְכִסֵּא

וִיבַקֶּשְׁכֶם לְשַׁנֵּן :  א…ד….מ ….ה             א…ד….מָה.

וְאַתֶּם תַּאֲזִינוּ לַמִּצְלוֹל הַפָּתוּחַ

וְתֵדְעוּ רָחְבָּהּ, קִבָּרְתָּהּ

וְכִי יֵשׁ הַתְחָלָה לָכֶם אַךְ גַּם סוֹף מָדוּד,

וְשֶׁהַזְּמַן נָתוּן אֲבָל אֵין בֶּאֱמֶת זְמַן.

לֹא חֶשְׁבּוֹנוֹת יְלַמֶּדְכֶם הָרוֹעֶה

הֵן חַיֵּי אָדָם אֵינָם תּוֹבְעִים דִּיּוּק,  כִּי אִם גְּמִישׁוּת.

גַּם הִסְטוֹרְיָה לֹא יִלְמַדְכֶם

כִּי אַף שֶׁלִּמַּדְנוּהָ

חָזַרְנוּ שׁוּב וָשׁוּב עַל טָעֻיוֹתֶיהָ. 

יִלְמַדְכֶם חַיִּים שֶׁל יְצִירָה

לִקְלֹעַ סַנְסַנֵּי עֵץ קָשִׁים לְמִקְלַעַת תַּחֲרָה

וּמִקְּנֵה סוּף לַחֲצֹב לָכֶם חָלִיל

לְקַדֵּשׁ בָּכֶם אֶת  הַשִּׁירָה.

רוֹעֶה פְּשׁוּט הֲלִיכוֹת נָבִיא לָכֶם

שֶׁתַּחֲזוּ בְּנֵס הַיּוֹמְיוֹמִי שֶׁל הַקִּימָה,

וְאֶת מִקְסַם הָאֱמֶת תַּחַת עֵץ בְּצָהֳרֵי יוֹם

שֶׁבִּמְלֶאכֶת הַחֲלִימָה.

רוֹעֵה צֹאן לִרְעוֹתְכֶם.

                   ***

 

נַעֲרָה בְּשֵׂעָר כָּחֹל וְקַעֲקוּעַ קָטָן

נַעֲרָה בְּשֵׂעָר כָּחֹל וְקַעֲקוּעַ קָטָן

מְמַלְצֶרֶת בַּקָּפֶה אֵצֶל אִיתָה,

הַגִּ'ינְס וְהַחֻלְצָה אֵינָם רֶסֶן

לִנְעוּרֶיהָ הַשּׁוֹצְפִים

וְיָעִידוּ עַל כָּךְ שְׁתֵּי עֵינֶיהָ

כִּשְׁנֵי סוּסִים הַשּׁוֹעֲטִים

לְהַקְדִּים

אֶת כִּרְכֶּרֶת הַהֹוֶה.

וְיָעִידוּ גַּם אַרְבַּעַת הָרוּחוֹת

שֶׁהָאֹפֶק הוּא זֶה שֶׁאָץ אֵלֶיהָ

מְמוֹטֵט בֹּקֶר בֹּקֶר

אֶת קִירוֹת בֵּית הַקָּפֶה,

מַנְכִּיחַ לְמַעֲנָהּ אֶת מֶרְחֲבֵי עֲתִידָהּ .

וְהִיא רַק בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וְחֹפֶשׁגָּדוֹל,

זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא עוֹבֶדֶת

בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ

וְכָל נְעוּרֶיהָ נִרְתָּמִים לַמְּשִׂימָה.

בִּשְׂעָרָהּ הַכָּחֹל קוֹבַעַת בְּתֹקֶף

שֶׁלֹּא תִּתֵּן לְעוֹלָם

עַל פָּנֶיהָ לַחֲלֹף כָּךְ סְתָם,

וְהַקַּעֲקוּעַ עַל דַּפֵּי יָמָיו-

חֲתִימָתָהּ!

שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיַּגִּיד:

"הָיְתָה בַּקָּפֶה אִיתָה מֶלְצָרִית,

נַעֲרָה יָפָה בְּשֵׂעָר כָּחֹל

וְהִשְׁאַרְתִּי לָהּ טִיפּ גָּדוֹל,

וְהִיא אָסְפָה בִּזְרִיזוּת

וְרָצָה קָדִימָה

רָצָה… רָצָה…רָצָה…

כְּאִלּוּ אֵין קִירוֹת.

הגיליונות הקודמים של "נתיבים"

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך התפריט העליון תחת "ארכיון")

Scroll to Top